פסק-דין בתיק תא"ק 16950-11-09

1.     תביעה זו החלה כתביעה בסדר דין מקוצר ע"ס 824,256 ש"ח כנגד שלושה נתבעים בגין יתרות חוב בחשבון מס' 222290 שניהלה הנתבעת 1 (להלן בהתאמה: "החשבון" ו"החברה") בסניף סלמה של הבנק התובע (להלן: "הבנק"), אשר הנתבע 2 והנתבע 3 (להלן: " הנתבע") חתמו לחברה כערבים להחזר אשראים שנתן הבנק לחברה.

2.     הנתבעים הגישו בקשת רשות להתגונן. בפסק דין חלקי מיום 18.12.2010 דחיתי את בקשת הרשות להגן של הנתבעים 1,2 באופן חלקי וחייבתי אותם בתשלום סכום התביעה, למעט סך של 47,300 ש"ח, אשר לגביו ניתנה רשות להגן בתנאי שיופקד פקדון כספי על מלוא הסכום. הנתבעים 1,2 נמצאים בהליכי כינוס נכסים וההליכים נגדם עוכבו. לעומת זאת בקשת רשות להגן של הנתבע 3 (להלן: "הנתבע") התקבלה במלואה והצדדים הגישו ראיות, נערך דיון הוכחות ולאחריו הצדדים הגישו סיכומים.

3.     מטעם התובע הוגשה עדותו של מר אורי מנשה (להלן: "עד הבנק"), ששימש במועדים הרלוונטיים לתביעה מנהל תחום בנקאות עסקית בסניף סלמה של הבנק וכן שתי עדות נוספות שהיו פקידות בבנק ועל פי אימות החתימה החתימו את הנתבע על ערבותו. הנתבע היה ערב לחשבון. לטענת הנתבע הוא היה ערב יחיד ולפיכך ערב מוגן.

העדים מטעם הבנק

4.     עד הבנק העיד כי הנתבע 2 והנתבע חתמו על הסכמים לפיהם ערבו לחובות והתחייבויות החברה כלפי הבנק, כאשר ביחס לנתבע העיד עד הבנק כי הוא חתם על ערבות מיום 17.9.2007 מוגבלת בסכום של 500,000 ש"ח צמוד למדד המחירים לצרכן (להלן: " הערבות הראשונה"), וכן חתם על ערבות מיום 29.10.2008 מוגבלת בסכום של 1,100,000 ש"ח צמוד למדד המחירים לצרכן (ראו ת/4, ת/5) (להלן: " הערבות השנייה"). עוד העיד עד הבנק כי במהלך 2009 החלה החברה לחרוג ממסגרת האשראי שהועמדה לה ולמרות פניות הן בעל פה והן בכתב לחברה, לנתבע 2 ולנתבע יתרות החוב בחשבון לא הוסדרו ולכן הוגשה התביעה.

5.     אין מחלוקת כי הנתבע חתם על כתבי הערבות והוא אף לא העלה טענות כנגד הרישומים בספרי הבנק ו/או כנגד היתרות בחשבונות המופיעים בספרי הבנק.

6.     כמו כן הגיש הבנק תצהיר של גב' יוליה ברונשבק, אשר שימשה כמנהלת לקוחות עסקיים בסניף סלמה של הבנק, והעידה כי טופס אימות חתימות הערבים המצורף לערבות הראשונה (נספח "5" לתצהיר עד הבנק) מעיד על כך שכתב הערבות וההודעה לערב נחתמו בפניה. עוד העידה כי אומנם לא זכורות לה הנסיבות הספציפיות של החתימה מפאת הזמן הרב שחלף ממועד החתימה, יחד עם זאת העידה: "ככלל וכדבר שבשגרה, על פי נוהלי הבנק, נציגי הבנק, ואני בכללם, נוהגים במעמד החתימה על כתב הערבות להנפיק הודעה לערב או לממשכן, במסגרתה מפורטים היקף וסוג האשראי המובטח בערבות; יתרות החוב בחשבון המובטח נכון למועד החתימה על כתב הערבות; וכן שיעורי הריבית המחוייבת בחשבון. כמו כן מפורט בהודעה לערב האם הערב הוא ערב יחיד או ערב מוגן; מספר הלווים וחלקו היחסי של הערב בחיוב". עוד היא מציינת כי לאחר שהערב מעיין בהודעה זו הוא מתבקש לחתום ובחתימתו הוא מאשר כי הפרטים הובאו לידיעתו לפני חתימתו על כתב הערבות וכי הבין את תוכנם ומשמעותם והסכים להם.

7.     עוד העידה מטעם הבנק הגב' קארין דב, אשר שימשה במועדים הרלוונטיים פקידת עסקים בסניף סלמה ואשר החתימה את הערב על הערבות השנייה ועל הודעה לערב (נספח "7" לתצהיר עד הבנק). גם היא ציינה בעדותה כמו הגב' ברונשבק כי אומנם לא זכורות לה הנסיבות הספציפיות של החתימה מפאת הזמן הרב שחלף ממועד החתימה, אך הזכירה את נוהלי הבנק הדומים לנוהלים שהזכירה הגב' ברונשבק. יש לציין כי בחקירה הנגדית עולה כי בערבות זו לא נמצא דף אימות חתימות הערבים והגב' קארין דב הסכימה בחקירתה הנגדית כי חומר זה אינו מצוי בפניה ולא צורף לתצהירה (ראו: עמ' 22 שורות 3-12), אולם הנתבע אינו חולק על כך שחתם על המסמכים.

עדות הנתבע

8.     הנתבע בעדותו העיד כי הוא איננו בעל השליטה בחברה ואינו בעל עניין בתאגיד. הנתבע הגיש תדפיסים מרשם החברות המוכיחים, לטענתו, כי בעל המניות של החברה הוא הנתבע 2 בלבד ולא כל אדם אחר בוודאי שלא הנתבע.

9.     הנתבע תיאר בתצהירו כי הוא שכיר בחברה "רז החברה ליישום פתרונות עסקיים בע"מ" (להלן: "חברת רז"), וכי בעבר היה בעל מניות בה. חברת רז עוסקת בניהול חשבונות של לקוחותיה ובמתן שירותי ייעוץ עסקי ללקוחות. חברת רז נשכרה על ידי הנתבע 2 כדי לנהל את הנהלת החשבונות של החברה ולסייע לה בעסקיה כנותנת שירות, כפי שהיא נותנת שירות כזה ללקוחותיה האחרים. על פי התצהיר חברת רז ביצעה בשליחות החברה פעולות שונות כמו הפקדת שיקים בחשבון הבנק של החברה. כאסמכתא להיותו של הנתבע שליח בלבד לעניין הפקדות בבנק הוא הציג מכתב לבנק מתחילת חודש ספטמבר 09 המפרט כי סמכותו של הנתבע מוגבלת רק " להפקדה, ניכיון, הסבת שיקים".

10.            הנתבע מפנה בתצהירו לדוח רשם החברות על פיו הנתבע 2 הוא הבעלים היחיד של החברה, ולפרוטוקול פתיחת חשבון החברה בבנק המעיד כי רק נתבע 2 מוסמך היה לחתום בשם החברה.

11.            עוד מציין הנתבע כי גם בבקשת רשות להתגונן של החברה נכתב כי חברת רז נשכרה להיות מנהלת החשבונות של החברה והתבקשה לנהל גם את המערך הפיננסי שלה, אך לא ביצעה כל פעילות ניהולית או פעילות אחרת, לפיכך טוען הנתבע כי כל מה שעשה עשה כיועץ חיצוני וממליץ בלבד. גם זכות החתימה היחידה בחשבון החברה הייתה לנתבע 2.

12.            עוד טוען הנתבע כי חברת רז מנהלת חשבון בסניף שבו פתחה החברה את החשבון שנים בטרם פתחה החברה את חשבונה.

13.            כאמור הנתבע אינו מכחיש שחתם ערבות כערב יחיד לחשבון החברה. על פי תצהירו, הוא הסכים לחתום לאחר הבטחה מצד הבנק כי הוא בודק באופן מתמיד את טיב ההמחאות אשר לגביהן ביצע ניכיון וכי יש לבנק מידע המעיד על מהימנות ההמחאות.

14.            הנתבע ציין כי אכן היה הסכם מיום 16.10.05 בדבר רכישה של 33.33% מהחברה על ידי חב' רז, אולם ההסכם לא מומש, עקב התנגדות חברת אלדן טק בע"מ (להלן: "אלדן"), אשר המלאי של החברה היה בבעלותה מכח עסקה שנעשתה בספטמבר 2003 בין הנתבע לבין אלדן. לעניין זה הצהיר הנתבע, כי ההסכם לא קויים ולא מומש וניתן לראות זאת מכך שלא דווח, ומשום שבעל זכות החתימה היחיד בשם החברה נותר הנתבע 2, אשר נותר הדירקטור היחיד והמנכ"ל היחיד. לו היה ההסכם מתקיים היה הנתבע מתמנה לדירקטור ומקבל זכות חתימה.

15.            הנתבע מפנה לכתב הערבות מיום 17.9.2007 אשר בו נכתב כי הוחתם במעמד של ערב יחיד ומציין כי כתב הערבות השני מיום 28.10.2008 לא כלל את התוספת המעידה על היותו ערב יחיד, אולם מאחר ולא היה בעל עניין בתאגיד, הרי שגם הערבות הזאת היא ערבות יחיד.

16.            הנתבע טען בתצהירו כי ביום 22.10.2009 עמד החשבון של החברה על משיכת יתר בסך של 100,542 ש"ח כאשר באותו יום היו מופקדים אצל הבנק פקדונות נזילים ברי מימוש מיידי בסך של 93,650 ש"ח. כך שיתרת החובה נטו הייתה 6,892 ש"ח בלבד. הפקדונות נפרעו ביום 24.11.2009 באיחור, אשר בו צבר החשבון חיובי ריבית מיותרים אשר דינם להתבטל. סכום הפקדונות כיסה אל מלוא החוב בחשבון העו"ש. באותו יום היו לחברה הלוואות ותשלומים בסכום של 739,575 ש"ח. בתאריכים שמיום 22.102009 ועד 26.10.2009 לא נפרעו תשלומי הלוואות בסכום של 52,890 ש"ח. בשל כך העמיד הבנק החל מיום 26.10.2009 הלוואות שזמן פרעונם טרם הגיע לפרעון מוקדם וכלל אותם בכתב התביעה. לפיכך טען הנתבע כי החוב של החברה איננו נובע לחוב שוטף אלא לחיוב בטרם זמן של ההלוואות.

17.            עוד טוען הנתבע כי סכום הערבויות הוא 1.6 מיליון ש"ח ואילו אשראים היו פחות ממיליון ש"ח, לפיכך חל על סעיף 23 (א) 1 לחוק הערבות אשר פוטר את הערב מערבותו אם בעצם כריתת חוזה הערבות היה פער משמעותי בין סכום הערבות לסכום ההלוואה ולטענתו מדובר בסטייה של 60% שהיא משמעותית. כתב הערבות השני מיום 28.10.08 לא פירט את הנתונים הנדרשים על פי סעיף 22(ב) (1),(3) (4) ולכן על פי סעיף 23(5) הערב פטור מערבותו.